פריצתו של תחום הבלוגרים בארץ הובילה לאלפי אתרים אישיים העוסקים בתחומים מגוונים
תחום הבולגים בארץ עבר התפרצות אדירה בשנת 2001. מעיסוק עלום, אשר נותר בבעלות כמעט גמורה של בני נוער משוגעים לדבר, בניית הבלוגים ותחזוקם הפכו להיות נפוצים בכל גיל וסטטוס חברתי. הבלוגים כיום עוסקים בנושאים מגוונים, וצלחו איומים רבים לקיומם שהציבו הרשתות החברתיות אשר איימו להחליפן. הסיבה שהבלוגים שרדו, הוא שלעומת רשת חברתית, למפעיל בלוג עצמאי שליטה מלאה, ויכולת עצמאית ואינטימית לכתוב את כל מה שעולה על ליבו, בכל נושא שהוא. בלי אח גדול שמפקח, ועם שליטה מוחלטת על ההתנהגות המקובלת בקרב הגולשים בבלוג. המפגש הבלתי אמצעי, הקרוב אך רחוק שמציעים הבלוגים בין זרים, יצרו קהילה רבה של קוראי בלוגים בארץ.
מה מייחד את סגנון הכתיבה בבלוגים
סגנון הכתיבה בבלוגים הינו מגוון כמגוון הכותבים הרבים אשר יוצרים אותם. מאחר ולבלוגים נושאים שונים, ומטרות שונות אשר נעים מקידום מכירות ושירותים ועד יצירת קהילת תמיכה פרטית, סגנונות הכתיבה הינם רבים ומגוונים. למרות השוני הרב, והמגוון העצום, ניתן להצביע על מספר מאפיינים ייחודיים לכתיבה בבלוגים, אשר אמנם אינם חלים על כולם, אך כן כוללים את חלקם הגדול.
- חלוקת מידע אישי: כתיבה בבלוגים הינה כתיבה אישית ורגשית יותר מאשר ברוב הפורומים המשותפים. כותב בלוג ממוצע, יחווה לא רק את דעתו לגבי תמונה, מקרה או חוויה מסויימת, אל יביע בצורה ציורית את הרגש אשר הדבר העלה בו. דרך כתיבה זו מאפשרת לקוראים להזדהות ביתר קלות עם הכותב, ולהבין לליבו. נוסף על כך, כתיבה אישית יוצרת אווירה פתוחה ונעימה, ומקלה את הדרך לקוראים לשפוך את ליבם ואת חוויותיהם האישיות לקלחת של השיחות בבלוג.
- כתיבה בלשון דיבר: ישנם בלוגרים אשר מעדיפים לעשות שימוש בשפה מליצית בבלוגים שלהם, לכתוב בשפה גבוהה אשר מובנת כהלכה רק לאחר קריאה שנייה ושלישית. בלוגים אלו לרוב עוסקים בספרות או בפילוסופיה ומתחזקים קהל קוראים קטן אך נאמן. לרוב, בלוגר ממוצע יבחר לכתוב את מאמריו בשפה קרובה ככל האפשר לשפת הדיבור היום יומית שלו. כך, יחוש הכותב כי הבלוג משקף את אישיותו האמיתית בצורה הטובה ביותר, וחף מכל הגזמה או זיוף.
אז למה בעצם אנשים אוהבים לקרוא בלוגים
למה בעצם אנשים זרים לחלוטין מוצאים את עצמם מול מסך המחשב שעות על גבי שעות וקוראים בלוגים? מדובר בשאלה חשובה ומעניינת הנוגעת בנושא נפש האדם ובפסיכולוגיה. ישנן סברות שונות לגבי הנושא, הנעות בין נטייה בסיסית לרכילות (השגת מידע אישי על זרים ללא חשיפה עצמית), לתרופה לניכור החברה המודרנית (אשר מציעה לנו מאות פגישות עם אנשים שונים ביום, ובכל זאת אף לא מפגש אמיתי אחד).
