עיד אל פיטר הוא חג שבירת הצום של חודש הרמדאן או כפי שהוא מכונה גם בפי העם, החג הקטן.
אז כפי שציינו, עיד אל פיטר מציין את תום חודש הרמדאן, שזהו חודש הצום המוסלמי והוא מתקיים בכל שנה בחודש העשירי בלוח השנה המוסלמי שזהו חודש שאוול.
במסגרת צום חודש הרמדאן, צמים המוסלמים מצאת החמה ועד שקיעתה.
במהלך חודש הרמדאן מוסלמים רבים מנצלים את הזמן הזה להתבוננות פנימית, חשבון נפש, התקרבות לדת ולאל, עשיית מעשי חסד והזדהות עם העניים והחלשים בחברה ועם בעלי המצוקה ואלה שאין להם מה לאכול.
במהלך צום הרמדאן אסור כאמור לאכול, לעשן, לקיים יחסי מין וכדומה.
כל מוסלמי בגיר חייב לצום במסגרת חודש הרמדאן אך מי שאינו בקו הבריאות וחולה במהלך החודש אינו חייב בצום ונשים שבזמן הווסת גם כן אינן מחוייבות לצום, אך אלו שפספסו ימי צום מחוייבים להשלימו במועד אחר.
כאלה שאין ביכולתם לצום כלל וכלל יכולים לתרום לצדקה ובכך להיות פתורים מהצום.
בסוף כל יום בחודש הרמדאן נערכת סעודה גדולה שנקראת אפטאר
על חודש הרמדאן יש ספקות וכל קהילה מוסלמית ברחבי העולם עורכת את החודש הספציפי הזה במתכונת שונה כך שיכול להווצר מצב שבקהילה מסויימת חודש הרמדאן הוא 30 יום ובקהילה אחרת במקום אחר בעולם הוא רק 29 יום.
הדבר גורם לכך שלפעמים יש שונויות במועד חגיגת עיד אל פיטר בהפרש של יום או יומיים במקומות בעולם.
עיד אל פיטר נקרא כאמור גם החג הקטן היות ובאסלאם נוהגים לכנותו החג השני בחשיבותו לאחר עיד אל אדחא שזהו חג הקורבן, שמציין את יום העלייה לרגל למכה ומציין את המועד לקיום החג'.
העדה הדרוזית חוגגת גם היא את חג הקורבן בתאריך זהה לזה של המוסלמים אך אצלם מנהגי חג הקורבן שונים מעט מאלו של המוסלמים וזהו החג החשוב ביותר לבני העדה הדרוזית.
לעומת זאת בני העדה הדרוזית לא חוגגים את עיד אל פיטר היות והם אינם מקיימים את צום חודש הרמדאן ולכן גם לא חוגגים את עיד אל פיטר שמציין את שבירת הצום ותום חודש הרמדאן.
